מואסי - תעשיות בטון מוכן בע"מ נ' וותד

פסק דין

בפניי התנגדות לביצוע שטרות, במסגרתה טוען החייב כי השטרות נשוא התיק ניתנו על ידו למשיבה לסילוק יתרת חוב שחב כלפיה.

לטענתו, השטרות, המשוכים מחשבונה של רעייתו של אביו, חוללו, ועל כן מסר לנציג המשיבה המחאה אחרת, של לקוחו, בסך של 3,000 ₪, והבטיח להעביר את יתרת הסכום לידיו.

לימים חוללה אף ההמחאה האמורה, ועל כן ניגש לביתו של נציג המשיבה, ומסר בידיו את מלוא הסכום.

לטענתו, השטרות נותרו במשרדו של נציג המשיבה, לכן לא נמסרו לידיו במועד התשלום, ולאחר מכן לא סר לקחת אותם.

לשיטת המבקש זמן מה לאחר מכן נוצר חוב, כך לטענת המשיבה, של אביו של המבקש כלפיה, ומשלא הגיעו השניים להסכמות פתחה המשיבה את התיק לביצוע, בגין שטרות שכלל לא ניתנו מלכתחילה לביטחונו של החוב האמור.

לטענתו, נפתח התיק תחילה נגד מושכת השטרות, רעייתו של אביו, ולימים הוסף אף הוא כחייב נוסף, והכל במטרה ליצור לחץ על האב.

למעשה, אם כן, טוען המבקש שתי טענות-

האחת, פקיעת השטרות, שכן מלוא החוב סולק, והשטרות פקעו עם סילוקו.

השנייה, שימוש לרעה בהליכי משפט.

במהלך הדיון שנערך בפניי שינה המבקש גרסתו מספר פעמים.

כך, טען המבקש תחילה כי עם חילול השטר/ות הלך המבקש אל נציג המשיבה (בעקבות פנייתו), ומסר בידיו שטר של 3,000 ₪ של לקוחו, והבטיח לשלם עוד 1,000 ₪ במזומן, ושוב הבטיח להביא את היתרה בהמשך.

לאחר מכן, טען כי כאשר חזר השיק של הלקוח- שילם במזומן את מלוא הסכום, כשבועיים- שלושה לאחר חילולו.

בהמשך שב וגרס כי לאחר שחזר השיק של הלקוח, שילם במזומן אך נותר חוב של 1,000 ₪ וכי שילם 3,000 ₪.

לאחר מכן, גרס כי כאשר חזר השיק של הלקוח- שילם 500 ₪ במזומן, ולאחר מכן תיקן וטען כי שילם 500 ₪ במזומן במועד בו מסר את השטר של לקוחו (טרם החילול הנוסף), והוסיף, וטען כי במועד חילול השטר של הלקוח שלם במזומן 4,000 ₪, שזו היתרה שנותרה על פי גירסה אחרונה זו.

ראוי לציין כי בפתח הדיון ביקש המבקש להציג מסמך שאותר על ידו, ואשר לשיטתו תומך בטענותיו.

המסמך המדובר הוא למעשה קבלה, עשויה על ידי המשיבה, ממנה עולה כי שטר של 2,000 ₪, נמסר על חשבון המחאת הלקוח שחוללה, ונותרה יתרה של 1,000 ₪ לתשלום, והכל נכון ליום 3.4.2009.

הנה כי כן, נראה כי גרסת המבקש כי שלם במזומן סך של 4,000 ₪ במועד חילול המחאת לקוחו סותרת את האמור בקבלה שעליה ביקש להסתמך.

משקרסה טענה זו- ממילא אין לדעת האם המחאת הלקוח אמנם נועדה להוות תשלום על חשבון ההמחאות נשוא התיק שבפניי, האם ההמחאה שנמסרה, על פי הקבלה, כתחליף- נפרעה אם לאו, וממילא אין לדעת האם שולם תשלום כלשהו על חשבון החוב נשוא בקשת הביצוע.

גרסאותיו השונות של המבקש מביאות, מעבר לכשל במהימנותו ובאמינותו, לכך שאין בפניי גרסה אחת עובדתית, סדורה והגיונית שתוכל לשמש הגנה כנגד בקשת הביצוע.